צדק ומשפט.

אני רוצה לחלוק איתך משהו שנושא את חיי ועבודתי ממעמקים. זה לא עניין של דעה או אסטרטגיה, אלא יסוד. התנ"ך אומר משהו יוצא דופן על כסא אלוהים: צדק ומשפט הם יסודו (תהילים צ"ז 2; תהילים פ"ט). לא כוח, לא מזל, לא מקריות — אלא צדק ומשפט. ואם זה יסוד כסא אלוהים, אז זה גם היסוד היחיד שבסופו של דבר יעמוד. כל מה שנבנה עליו, יישאר. כל מה שנופל מחוץ לו, ייפול במוקדם או במאוחר.

אינך יכול להיכשל — אלא אם כן תוותר

הרשה לי להתחיל עם עידוד שאני מזכיר לעצמי שוב ושוב: במשיח אינך יכול להיכשל, אלא אם כן תוותר. זה נשמע גדול, אבל זה תנ"כי. משלי אומר שהצדיק ייפול שבע פעמים ויקום שוב (משלי כ"ד 16). נפילה היא לא כישלון; להישאר שוכב – כן.

שאול כותב שאלוהים, שהתחיל בך עבודה טובה, גם יסיים אותה (פיליפים א' 6). והוא מעודד אותנו לא להתעייף מעשיית טוב, כי בעיתו נקטוף — אם לא נוותר (גלטים ו' 9). ההבדל בין ניצחון להפסד הוא לעיתים רחוקות כישרון או מזל. זו התמדה. מי שנשאר עומד בצדקת אלוהים, תמיד מנצח בסופו של דבר.

הכל קשור למערכת יחסים, לא לדת

כאן אני חייב לתקן משהו שפגע באנשים רבים. קיימת צורת אמונה שבה אלוהים הוא בעיקר השופט הקפדן: אלוהים שבודק אותך כל הזמן, שלעולם לא מוצא אותך מספיק טוב, ושאתה משרת אותו מתוך פחד. זו דת. ודת מקשה את הלב ומעייפת.

אבל הבשורה מראה אלוהים אחר. בקבלת ישוע אינך מקבל סט חדש של כללים, אלא אב חדש. לכל המקבלים אותו, הוא נותן את הזכות להיות ילדי אלוהים (יוחנן א' 12). אתה מקבל את רוח הבן, שבאמצעותה אתה קורא: אבא, אבא (רומים ח' 15). ולמי שבמשיח, אין עוד הרשעה (רומים ח' 1). אהבתו המושלמת של אלוהים מגרשת את הפחד (יוחנן א' ד' 18).

אלוהים היה ונשאר צדיק — הוא בהחלט שופט. אבל למי שמסתתר בישוע, הוא כבר אינו השופט נגדך, אלא האב לידך. זה ההבדל בין דת למערכת יחסים. ואם אתה טועם את ההבדל הזה לראשונה באמת, משהו בלבך נפתח שאולי היה סגור במשך שנים. תן לזה לקרות בשמחה.

הוצא תחילה את הקורה מעינך

צדק ומשפט לא מתחילים אצל האחר, אלא אצלך. ישוע אמר זאת בחריפות: מדוע אתה מסתכל על הקיסם בעין אחיך, בעודך לא רואה את הקורה שבעינך? הוצא תחילה את הקורה הזו (מתי ז' 3-5). זו לא גינוי, אלא שחרור. כי כל עוד אנו מחפשים את האשמה תמיד מחוץ לעצמנו, נישאר תקועים.

לכן, בדיקה עצמית כנה היא מתנה. דוד התפלל: בחנני, אלוהים, ודע לבבי, בחנני ודע שרעף בי, וראה אם דרך עוצב בי (תהילים קל"ט 23-24). שאול אומר: בחנו את עצמכם אם אתם באמונה (קורינתים ב' י"ג 5). לא כדי להרשיע את עצמך — התובע כבר עושה זאת מספיק — אלא כדי לבוא אל האור ולהשתחרר.

הכל באור

וזה בדיוק הסוד: להציב הכל באור. השטן פועל בחושך, בסתר, בדברים שאנו מסתירים ואינם מעזים לנקוב בשמם. כל עוד משהו נשאר בחושך, יש לו כוח עליך. אבל ברגע שאתה מביא אותו לאור — בפני אלוהים, ולעיתים גם בפני אדם נאמן — הכוח הזה נשבר.

יוחנן כותב: אם נהלך באור, דם ישוע מטהר אותנו מכל חטא; ואם נודה בחטאינו, הוא נאמן וצדיק לסלוח לנו (יוחנן א' א' 7,9). וידוי משמעו: להניח זאת בפני אלוהים בקול רם, בכנות, ללא תירוצים. לא בגלל שהוא לא ידע זאת עדיין, אלא בגלל שאתה משחרר זאת. מי שעושה את האמת בא אל האור (יוחנן ג' 21). ובאור, לתובע אין עוד תיק נסתר נגדך.

בית הדין השמימי

עכשיו אני מגיע למשהו שמשנה הכל אם אתה מבין אותו. קיים בית דין רוחני. התנ"ך מכנה את השטן מילולית התובע, המאשים אותנו יום ולילה בפני אלוהים (התגלות י"ב 10). חשוב על זכריה ג': הכהן הגדול יהושע עומד לפני אלוהים, והשטן עומד לימינו כדי להאשימו — אבל ה' גוער בתובע ונותן ליהושע בגדים נקיים (זכריה ג' 1-4).

מול התובע הזה עומד סניגור: יש לנו סניגור אצל האב, ישוע המשיח, הצדיק (יוחנן א' ב' 1). והשופט עצמו הוא בעדנו. שאול מתפעל: אם אלוהים בעדנו, מי יהיה נגדנו? מי יביא אישום נגד בחירי אלוהים? אלוהים הוא המצדיק; המשיח הוא המליץ בעדנו (רומים ח' 31-34).

לכן אני מעז להאמין למה שישוע מבטיח: יחד איתו לא תפסיד בתיק שלך. ישעיהו אומר זאת כך: כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום עליך למשפט תרשיעי. זאת נחלת עבדי ה', וצדקתם מאיתו (ישעיהו נ"ד 17). קרא זאת היטב: צדקתם אינה מעצמם, אלא מאלוהים.

ושם טמון התנאי. הבטחה זו מיועדת למי שחי ביראת אלוהים — מי שקיבל את ישוע לא רק כמושיע, אלא גם כאדון על חייו, מי שמהלך באור ומסדיר עניינים במהירות עם אלוהים. כי כך אינך נותן לתובע שום עילה. אל תתנו מקום לשטן (אפסים ד' 27). לאישום יש כוח רק אם עדיין יש משהו חבוי שאליו הוא יכול להיצמד. אבל מי שהודה והביא הכל לאור, עומד שטוף ונקי בבית הדין — ונגד דם ישוע, שום אישום אינו יכול לעמוד.

השטן פועל דרך אנשים — הכל רוחני

ולבסוף, משהו שיכול לחסוך לך צער רב. מלחמתנו אינה נגד בני אדם. שאול ברור בכך: כי לא עם בשר ודם מלחמתנו, כי אם עם שרי הממשלה והשלטון ועם שליטי חשכת העולם הזה, עם כוחות רוחניים רעים בשמיים (אפסים ו' 12). האויב אוהב להתחפש — אפילו כמלאך אור (קורינתים ב' י"א 14) — והוא משתמש לעיתים קרובות מדי באנשים כדי להטעות אותך, להאשים אותך או לפתות אותך למרירות.

ישוע עצמו עשה את ההבחנה הזו. כשפטרוס רצה לעצור אותו, ישוע לא אמר "פטרוס, אתה בוגד", אלא "לך מאחוריי, שטן" (מתי ט"ז 23). הוא ראה מי באמת עמד מאחורי המילים. כך גם אנחנו יכולים ללמוד לראות. כאשר אנשים פוגעים בך, יריבך האמיתי הוא לעיתים רחוקות האדם עצמו, אלא הרוח המשתמשת בהם.

זה משנה הכל באופן שבו אתה מגיב: לא בנקמה, אלא בסליחה ותפילה; לא על ידי עשיית צדק לעצמך, אלא על ידי מסירת עניינך למי ששופט בצדק — בדיוק כפי שישוע עשה (פטרוס א' ב' 23). לי נקמה ושילם, אומר ה' (רומים י"ב 19). איזו שלווה זה נותן. אינך צריך להיות עורך הדין, השופט והתליין של עצמך. אתה יכול להפקיד את זה בידי השופט הטוב ביותר שיש.

אתה בצד המנצח

כסא אלוהים מבוסס על צדק ומשפט, ושום דבר אחר לא יעמוד. זה אומר שאי צדק לעולם אינו מקבל את המילה האחרונה — ושאתה, אם אתה מסתתר בישוע, נמצא בצד המנצח. לא בגלל שאתה חסר פגמים, אלא בגלל שהוא צדיק ומצדיק אותך.

לכן: הפוך את ישוע לאדון על חייך. ערוך בדיקה עצמית כנה. הוצא את הקורה מעינך. הבא הכל לאור והודה בכך בפני אביך. חיה ביראת אלוהים. ודע אז, בכל לבבך: אינך יכול להפסיד, אלא אם כן תוותר. ולוותר אף פעם לא צריך — כי מי שהתחיל בך, יסיים זאת.

> צדק ומשפט הם יסוד כסאו — ושום דבר אחר לא יעמוד. מי שעומד על כך, לעולם לא ייפול. (על פי תהילים צ"ז 2)

הפניות לכתובים במאמר זה

פסוקי תנ"ך לפי מסורת ה'תרגום המתוקן'; אל תהסס לבחור את התרגום המועדף עליך. — באס אמונס · GOD Magazine