החלו הקידוחים הראשונים באתר אפשרי של תיבת נח בטורקיה

GOD NEWS | טורקיה — 29 בספטמבר 2026

המחקר באחד האתרים האפשריים המדוברים ביותר של תיבת נח נכנס לשלב חדש.

דווח על קידוחי ליבה ממוקדים בתצורת Durupınar שבמזרח טורקיה, מבנה בולט בצורת ספינה שאורכו, לפי מדידות שפורסמו, כ־144 עד 164 מטרים. באמצעות הקידוחים מועלים חומרים משכבות עמוקות יותר של התצורה לצורך מחקר נוסף.

Noah's Ark Scans הודיע ב־23 בספטמבר כי מבצע הקידוחים שלו החל. צוות נפרד בהובלת הארכאולוג Cenker Atila דיווח גם הוא מוקדם יותר בעונה זו על עבודת שטח ונטילת דגימות. הדיווחים הפומביים אינם מבהירים באופן מלא מה הקשר בין שתי הפעילויות. לכן GOD News אינו מציג אותן כפרויקט אחד ויחיד.

לאחר מחקר קודם באמצעות מכ״ם חודר קרקע, מדידות ERT, מיפוי ומחקר קרקע, עובר המחקר מדימות גאופיזי לחומר מוחשי מתת־הקרקע.

המקרא מדבר על הרי אררט

ספר בראשית מתאר כיצד נחה התיבה לאחר המבול:

״ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט״. — בראשית ח 4

ראוי לציין כי הכתוב מדבר על ״הרי אררט״ ולא במפורש על פסגת ההר המכונה כיום הר אררט.

תצורת Durupınar נמצאת באזור היסטורי רחב זה ומושכת תשומת לב זה עשרות שנים בשל צורתה, ממדיה וחריגות תת־קרקעיות שחוקרים סבורים שהם מזהים.

משום כך האתר מעניין למחקר נוסף. עם זאת, אין פירוש הדבר ש־Durupınar זוהתה כתיבת נח.

מסריקות לדגימות פיזיות

בשלבי מחקר קודמים נעשה שימוש, בין היתר, במכ״ם חודר קרקע (GPR) ובטומוגרפיה של התנגדות חשמלית (ERT). באמצעותם ניתן להמחיש הבדלים מתחת לפני הקרקע ללא חפירה ישירה.

לדברי צוות המחקר המעורב, נצפו באמצעותם דפוסים וחריגות אפשריות. אולם תמונות מכ״ם לבדן אינן יכולות לקבוע ממה מורכבים מבנים כאלה.

לכן קידוחי הליבה הם צעד חשוב נוסף. ניתן לבדוק בליבות הקידוח, בין היתר, הרכב מינרלי וגאולוגי, שכבות משקע, חומר אורגני, מבנים מיקרוסקופיים, גיל ומקור.

כך ניתן לבדוק אם תהליכים גאולוגיים טבעיים יכולים להסביר את החריגות שמתחת ל־Durupınar, או אם יש הצדקה למחקר ארכאולוגי נוסף.

שכבה קשה שלא זוהתה

לפי הודעה לעיתונות מטעם הפרויקט, ראש מקדח נשבר בעומק של כארבעה עד חמישה מטרים לאחר שבא במגע עם שכבה קשה. חוקרים המעורבים במחקר ציינו חומר שעבר מינרליזציה רבה או עץ מאובן כהסברים אפשריים.

Andrew Jones מ־Noah's Ark Scans הדגיש בהקשר זה כי שום חומר עדיין לא זוהה כעץ עתיק וכי גילו לא נקבע. תוצאות מעבדה טרם פורסמו.

שכבה קשה מתחת לקרקע אינה כשלעצמה ראיה לספינה עתיקה — ולכן גם אינה ראיה לכך שתיבת נח נמצאה.

עמדות גאולוגיות מנוגדות

כמה גאולוגים, ובהם Lorence Collins ו־Eşref Atabey, תיארו בעבר את Durupınar כתצורה גאולוגית טבעית. גם הגאולוג הבריאתני Andrew Snelling דחה את זיהויה כתיבה. הסבריהם נותרים חלופה מהותית שמחקר הדגימות החדש יצטרך לבחון.

מה קורה כעת?

התקופה הקרובה תתמקד בעיקר בניתוח מעבדתי של הדגימות שהוצאו בקידוחים. החוקרים רוצים לקבוע ממה מורכב החומר, מה גילו ומה היחס בין השכבות לבין הגאולוגיה הסובבת.

לאחר מכן יהיה אפשר להשוות את התוצאות לנתוני מכ״ם, ERT וקרקע קודמים.

עד אז נותר ניסוח עיתונאי אחד חיוני: לא הוכח שתיבת נח נמצאה. מחקר באתר שלדעת חלק מהאנשים עשוי להיות קשור לתיאור המקראי נכנס לשלב חדש.

הקידוחים החלו. הדגימות מועלות אל פני השטח. כעת יש לבחון את הראיות.